על אבל ועל הודיה

בלימודי הגינקוסופיה אנחנו נתמכות באמהות ארכיטיפיות מתוך גלגל הרפואה הגינקוסופי אותו מרוה זוהר מורתי יצרה.

בתוך הגלגל אנחנו פוגשות שש-עשרה אמהות ארכיטיפיות וכל אחת מביאה אלינו נקודת מפגש והתבוננות למה שמתגלה לי במפגש איתה.

כאשר פגשתי את המקוננת, זו שמתאבלת - פגשתי את המקום החשוב של האבל, של הצער על מה שלא התמשש, על הכאב שמאפשר לי ליצור שחרור ומתוך כך לפגוש אדמה בה אני יכולה להתחיל לברוא וליצור מחדש יחד עם ההודיה.

כלומר, כאשר אני מתאבלת וכואבת את מה שאני חווה, את מה שלא התממש, את כאב האובדן והפרידה - מחזון, מאדם אהוב, מפוטנציאל שלא התממש.

אני יכולה לפגוש את ההודיה, על מה שכן התאפשר, על מה שאני יכולה ללמוד מתוך המפגש הזה, על כך שמתוך הכאב מתגלה לי חזון או בקשה מדוייקת יותר.

זוהי אדמה פורייה, בה אני יכולה ליצור מחדש - הודות למקוננת, האם שמאפשרת לנו להתאבל ולכאוב ובכך לפגוש שחרור, אדמה והודיה.